#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שעא.
באיזה אופן 1) לכו""ע חי נושא את עצמו
2) לכו""ע אין חי נושא את עצמו 3) מחלוקת? "	"1) באדם.<br>2) בכפות.<br>3) בבהמה חיה ועוף. וכתבו
התוס' (ד""ה אבל) שנחלקו גם בתינוק בן
יומו."	שבת צד. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שעב.
מדוע ר""ש פוטר במלאכה שאין צריך לגופה ומדוע מחייב בקורע
יריעה שנפל בה דרנא על מנת לתפור? "	"רש""י פירש דכל מלאכה
שאינה צריכה אלא לסלקה מעליו דברצונו לא באה לו ולא היה צריך לה אינה מלאכת מחשבת לר' שמעון. והקשו התוס'
(ד""ה ר""ש) מדוע חייב בקורע יריעה שנפל בה דרנא על
מנת לתפור שברצונו לא היה נופל בה ועיין בהערה <sup>קנז</sup>. והתוס' פירשו שמלאכה שאינה צריכה לגופה קרי כשעושה מלאכה ואין צריך לאותו צורך כעין שהיו צריכין
לה במשכן אלא לענין אחר. ובקורע יריעה שנפל בה דרנא על מנת לתפור מחייב שבמשכן היתה קריעה לצורך תיקון דבר
הנקרע.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קנז.  והרשב""א תירץ
דמ""מ כיון שנפל שם דרנא צריך הוא לאותה תפירה ונהנה הוא ממנה ומלאכה הצריכה היא. </span>"	שבת צד. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שעג.
להוציא מת לכרמלית לר""ש 1) האם עם ככר או תינוק ומדוע
2) לצורך המת או לצורך החי 3)
האם הותר אף לרה""ר? "	"1) רש""י כתב שמשום איסור טלטול מוקצה מניח עליו ככר
או תינוק <sup>קנח</sup>.<br>2) רש""י כתב שלצורך המת,
שהיה מוטל בבזיון או בדליקה או קנט<br>בחמה .<br>3) מבואר בגמ' שלרשות הרבים
אסור <sup>קס</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קנח.  ופירשוֹ הר""ן שאם מוציאים בלא
ככר אנו מתירים שני איסורים הוצאה וטלטול וכשאנו מוציאים אותו בככר אין כאן אלא איסור הוצאה בלבד.
ועוד שכיון שהתחלנו לטלטל המת ברה""י ע""י ככר נעשה ככר טפל למת הלכך אין בו
משום הוצאה דה""ל כמוציא את החי במטה דפטור אף על המטה. והרשב""א כתב שאם ברה""י יניח ככר
וביציאתו לכרמלית יסירנה מיחזי כחוכא. אבל הרמב""ן כתב שמוציאים את המת בלי ככר או תינוק שהוצאת המת בלחוד היא שמותרת מפני כבוד הבריות אבל הוצאת ככר
לא.
<br>קס.  כתבו הרשב""א
והר""ן שלא התירו לרה""ר משום דמי מפיס במלאכה זו אם הוא צריך לגופה אם לאו שאפילו במת משכחת ביה
מלאכה הצריכה לגופה כגון בכותי שהוציאו לכלבו.</span>"	שבת צד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שעד.
מה דין המוציא ומדוע 1) חצי זית מן המת מזית ומחצה
2) כזית ממת גדול? "	"1) לרב ששת פטור דעדיין נשאר שיעור שמטמא. לרב נחמן חייב
שאם ינטל משהו נוסף יטהר הבית.<br>2) כתבו התוס' (ד""ה והא) שחייב דאהני מעשיו דמשחתכו לא גריר בתר המת וכשיוציאו
המת מן הבית וישאר כזית זה יטמא כל הבית, ונמצא שעתה בהוצאה זו הוא גורם טהרה."	"שבת צד:
ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שעה.
הנוטל צפרנים לו או לחבירו ביד או בכלי באיזה אופן
1) לכו""ע חייב 2)
לכו""ע פטור 3) מחלוקת ר""א וחכמים?
"	"1) בכלי. וכתבו התוס' (ד""ה אבל) דהיינו לר' יהודה דמחייב במלאכה שאינה צריכה לגופה.
[וראה בביאור הלכה (סי' שמ ד""ה וחייב) שהר""ן
כתב בדעת רש""י שחייב גם לר' שמעון שגזיזה היא גם לצורך יפוי העור].<br>2) ביד לאחר.<br>3) ביד לעצמו לר""א חייב
ולחכמים פטור."	שבת צד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שעו.
מה הדין לתלוש ביד או בכלי ציצין שפירשו סביב הציפורן?
"	"פירשו רובן - ביד מותר,
בכלי פטור אבל אסור. לא פירשו רובן - ביד פטור אבל אסור, בכלי חייב חטאת. וביד שמותר רש""י פירש שכלפי מעלה
היינו כנגד ראשי אצבעותיו ור""ת (בתוד""ה והוא) פירש כלפי הגוף.<br>ליטול את הציצין רק אם<br>פירשו כלפי מעלה ומצערות אותו."	שבת צד: ותוס'		
